בן-עמי עובד ז"ל

מקום לידתו ישראל פתח תקוה
תאריך לידתו 1905
תאריך פטירתו 17.10.1988
שם נעורים (דנקנר)

קורות חיים
עובד בן עמי ז"ל - מייסד העיר וראש העיר הראשון

תקופות כהונתו:
1940-1933: ראש ועד המושבה.
1940 - 1948: ראש מועצת העיר.
7.12.49 - 31.10.50.
3.12.50 - 13.6.55.
8.1.61 - 3.9.65.
30.11.69 - 14.12.73.
4.2.74 - 21.2.74.

למד בבית הספר "תחכמוני" ואחר כך בבית הספר "פיק"א" בפתח - תקווה. כשהיה עובד בן 15 שנה פנה לכתיבה, והיה עיתונאי בעיתון "דואר היום". שנתיים אחרי כן נעשה ליו"ר הנהלת העיתון, ואז גם עיברת את שמו לעובד בן-עמ"י. (עמ"י - ראשי התיבות של: עובד, מאיר - שם האב, יוסף - שם הסב שנרצח בהונגריה).
כבר בבחרותו החל לעסוק בפעילות ציבורית והיה ממייסדי תנועת הנוער "הצופים" ואגודת הספורט "מכבי" בפתח תקווה.
באותם ימים, ימי העליה הרביעית, נוסדה הסתדרות "בני בנימין", אשר שמה לה למטרה לסייע בחילוץ היישוב היהודי בארץ מהמשבר הקשה שפקד אותו בעקבות הפסקת העלייה והאבטלה ההמונית, משבר שאיים לכלות את המפעל הציוני בעודו באיבו.
כדי לממש מטרה זו עודדה חבורת הצעירים, שעובד בן-עמי היה אחד מחבריה, התיישבות במקומות שאינם מיושבים, התיישבות שבסיסה הכלכלי יהיה מושתת על ענף הפרדסנות, וזאת משום שענף זה היה מקור של תקווה לכלכלת הארץ באותם הימים. חברי הסתדרות "בני בנימין" הקימו בשנים 1925-1924 את כפר אהרון ואת הרצליה ושנים מספר לאחר מכן - את אבן-יהודה.
בשנת 1928 הפליגו עובד בן-עמי ואיתמר בן-אבי לארצות הברית כדי לגייס כספים ליישוב חדש שאותו עמדו להקים. שם הגו השניים את הרעיון לקרוא ליישוב על שמו של הנדבן הציוני, נתן שטראוס, וכך ניתן לה לנתניה שמה.
באותה שנה תרו שלושה מחברי ועד "בני בנימין" - עובד בן-עמי, ברוך רם וגד מכנס - אחר אתר מתאים להקמת היישוב. במהלך החיפושים הוצע להם להיפגש עם השיך צאלח חאמדן, שהיה מוכתר הכפר אום ח'אלד שבשרון. למרות הביצות, הדרכים הקשות למעבר, ריחוק המקום מכל יישוב אחר והאדמה שלא התאימה לפרדסים, הילך עליהם המקום את קסמיו. הם רכשו מהשייך 1,400 דונם, ואלה היו ראשיתו של היישוב החדש.
בשנת 1929 התמנה בן-עמי למזכיר אגודת "בני בנימין" ועם חבריו יזם את הקמת חברת "הנוטע". תפקיד החברה היה לגייס כספים, לרכוש אדמות, ולהחכירן לעולים על הקרקע. הללו יעבדוה, וברווחים יתחלקו הכל.
בראשית היו חבלי הקליטה קשים וממושכים, והיישוב טולטל טלטלות עזות שכמעט הביאוהו לידי כיליון. למרות זאת נאחזו המתיישבים, ובראשם עובד בן-עמי, בציפורניהם בקרקע, והצליחו לבסוף להעמיק בה את אחיזתם, ולתקוע יתד של קבע במקום.
לאחר שהועמקו השורשים בקרקע, הגה עובד בן-עמי את שינוי ייעודו של היישוב מיישוב חקלאי ליישוב עירוני, והורה למתכנניו לתכננו בתור יישוב עירוני כדי להתאימו לצורכי המחר.
בד בבד עם פעילותו הציבורית בנתניה היה בן-עמי אחד השותפים בבניין היישוב היהודי בארץ. הוא נבחר לנציג בקונגרס הציוני העולמי ה-17, היה שותף להקמת הסוכנות היהודית והיה חבר בוועד הלאומי של היישוב בארץ ישראל.
עובד בן-עמי היה האיש שראה את העתיד הטמון בענף היהלומים, ועשה ככל יכולתו כדי שנתניה תהיה המרכז הארצי בתחום עיבוד היהלומים, ואכן, מכוח התמריצים שהעניק ליזמים בענף והפניית כוח עבודה מיומן לנתניה נעשתה זו לעיר היהלומים.
בן עמי השתתף בכל האירועים שהתרחשו בנתניה טרם קום המדינה. בהעלאת מעפילים לחופי נתניה, בהשגתם וארגונם של אמצעי הביטחון להגנת היישוב, בתיווך בין המחתרות השונות ובתיאום פעולותיהן בנתניה ובאיזור כולו. בעקבות אחד האירועים, הידוע בשם "השבת השחורה", נעצר בן עמי עם רבים מראשי היישוב, והושם בלטרון.
עם קום המדינה ניתנה לעובד בן עמי הזכות להיות ראש העיר, שעירו, קיבלה ראשונה לאחר קום המדינה, מעמד של עיר.
בשנים שלאחר קום המדינה פעל בן עמי עם שאר תושבי נתניה לקליטת גלי העלייה הגדולים שהציפו את נתניה. בד בבד עם פעילותו זו, היה ממיייסדי עיתון "מעריב" ויו"ר מועצת המנהלים שלה.
בסוף שנות החמישים, בעקבות בקשתו של ראש הממשלה דאז, דוד בן גוריון, פנה בן עמי לאשדוד והיה מהשותפים המרכזיים בהקמתם של הנמל הימי ושל העיר.
במשך שנות פעילותו הארוכות בנתניה הציב לעצמו יד ושם כמעט בכל אתר מאתריה. כל היוזמות עתירות הדימיון, פיתוחה הנרחב של נתניה עד שהייתה לעיר מהמרכזיות בערי ישראל, כל אלו כרוכים בשמו של מייסדה.
מידע רב כולל קלטת קול על עובד בן עמי מצוי בארכיון עיריית נתניה.


מידע נוסף
נושאים קשורים
הכפר נתניה

הדפסה | חזרה | תגובה